מכתב שכתבה נעה פלסנר בערב ההנצחה לאיתי, 20.8.09:

איתי אהובי, סלבדור שלי,
זה ללא ספק אחד מהרגעים המוזרים וההזויים בחיי…
להגיע לארוע לזכרך… וואו, לא חשבתי שאי פעם אגיד את צירוף המילים המוזר הזה. החלטתי לכתוב עכשיו, לפני שהכל מתחיל, לפני שהדמעות יחזרו להציף ולערפל לי את העיניים והמחשבות.
אני יודעת ומאמינה שאתה יודע הכל גם ללא כתיבת המילים באופן פיזי, בייחוד כשאני מדברת אליך ואיתך המון בחודשיים האחרונים. אז אני אכתוב רק את שאתה יודע – אני אוהבת ומתגעגעת, חושבת, חולמת, כועסת, עצובה, מאוכזבת על כל מה שלא אמרתי לך בפניך מאחר וגם כעת אני יכולה לומר, אך באופן נוראי, אני לא יכולה לשמוע ולראות את תגובתך.
אני אוהבת אותך מאוד מאוד ומחבקת חזק, גם אם לא באופן פיזי, כי אני יודעת שאתה כאן, שומר.

נעה