מכתב שכתבה מיכל לב בערב ההנצחה לאיתי, 20.8.09:

איתי…
הכרנו תקופה קצרה יחסית,
בזמן הזה, עוד בהתחלה, הבנתי שאתה אדם מיוחד.
על כל דבר, כמה שהיה קטן, היו לך דעות מעניינות שתמיד אהבתי לשמוע, הרבה פעמים פשוט שיניתי את דעתי בעקבות שיחה איתך.
כמובן שכל זכרון שיש לי איתך, הוא זכרון מתוק, מצחיק וכייפי- כי זה אתה.
מצחיק וכובש את כל מי שבסביבתך, כל פגישה נראתה כמופע סטנד-אפ "איתי והחבר'ה".
אני נזכרת בך ופשוט לא מבינה איך זה לא שתחזור ולא תסיים את מסע החלומות שלך.
משפט שאמרת לי לפני שטסת ויישאר איתי "הייתי מפספס המון בחיי אם הייתי מהסס – תעזי!"
מבטיחה לך שאעשה ותמיד אזכור אותך.

באהבה והמון געגוע,
מיכי