הספדה של מורן רוסטמיאן, בת זוגו של איתי, מההלוויה, 25.6.09:

איתי שלי –

יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה להגיד לך ואני לא יודעת במה להתחיל. אם אני לא טועה, את המשפט הזה כתבתי לך בתחילת המכתב האחרון ששלחתי לך עם אור ואז כתבתי שכל מה שאני רוצה לכתוב מסתכם במה אתה בשבילי.

גם הפעם שאני חושבת על הדברים בסופו של דבר, הכל מגיע למה אתה בשבילי. בשבועיים האחרונים אני מאזינה הרבה לשיר של יהודית רביץ שמתחיל ב"באת אלי את עיני לפקוח וגופך לי מבט וחלון וראי, באת כלילה הבא אל האוח, להראות לו בחושך את כל הדברים…" וזה בדיוק מה שהרגשתי כשהכרנו.

איתיוש שלי, אנחנו מכירים שנתיים והיינו זוג רק חודש לפני שטסת ובשהות שלך שם.
אני יודעת שאף אחד חוץ ממך וממני לא מבין מה היינו אחד בשביל השניה. הרגשתי שאלוהים שלח לי אותך להפוך לי את העולם למקום הרבה יותר טוב, ההרגשה איתך הייתה משהו שלא הכרתי בחיים. אני רק לא מבינה למה אלוהים לקח לי אותך כל כך מהר.
אתה הבנאדם הכי מיוחד שאני מכירה, יש בך כל מה שחלמתי עליו אי פעם והכל בבנאדם אחד!

כל כך שמחתי שהיינו ביחד והמחשבה היחידה שהייתה לי היא שכל מה שהיה לי לפני קרה כדי להוביל אותי אליך וכדי להעריך את הטוב הזה שנקרא איתי.

אהוב יקר שלי, המחשבה שאתה לא כאן קשה לי וקורעת לי את הלב. אני כל הזמן חושבת על השיחות האחרונות שלנו, שתכננו את העתיד שלנו, כל כך שמחתי שהחלטת לקצר את הטיול ושבכל שיחה תכננו איך אתה חוזר ואנחנו מחפשים דירה ביחד ונוסעים לאיקאה להתפרע! איזו התרגשות הייתה לך ולי בעיניים, כל מחשבה עליך ועלינו הייתה גורמת לי אושר עליאי ועצום, עד שלפעמים הייתי מרגישה שאם אני אוהב אותך עוד קצת הלב שלי יתפוצץ.

באחד המיילים האחרונים כתבת שאתה חושב עלינו במושגים של נצח ושלפעמים אתה נתקף פחד מלאבד משהו שכל כך חשוב ויקר לך וזה גם מה שאמרת לי בשיחה האחרונה "איזו מחשבה מפחידה זו בובי אם יקרה לך משהו ואני לא אספיק לעשות איתך את כל מה שתכננו…". מי היה מאמין שכמה שעות אחרי תגיע אלי הידיעה על מותך ואני אשב פה בפחד הנוראי הזה, בתהומות של אבדון שאני נמצאת בהם ואחשוב על כל הדברים שרציתי לעשות איתך, שלא יעשו לעולם.
אני עוצמת את העיניים ושומעת אותך קורא לי "יפה שלי, בובי שלי, ממי שלי…" ויודעת שלנצח לעולם אני אוהב אותך ואתה תהיה בלב שלי. כל שיחה איתך הייתה מלאה ברוך, אהבה, חמלה. הרגישות שלך זה הדבר הכי מדהים שראיתי.

ממי שלי, כמו שכתבת לי וכמו שאני כתבתי לך – לנצח! איפה שאתה נמצא עכשיו, מסתכל עלי ושומע אותי, תדע שאתה בלב שלי לנצח!
אני אסיים כמו שהיינו מסיימים כל מכתב שלנו, אתה במחשבות שלי ובלב שלי כל הזמן ברגעים הפנויים והלא פנויים. לא אמרנו אחד לשניה "אני אוהב אותך" כי רצינו שזה יאמר בפעם הראשונה כשנפגש, מסתכלים אחד לשניה בעיניים ולא בטלפון, אז אני אומר זאת עכשיו למרות שאני יודעת שאתה יודע וידעת את זה, שאני אוהבת אותך.

אז בובי שלי, מלאך שלי, אני אוהבת אותך ותמיד אוהב! איפה שאתה נמצא עכשיו, שאני בטוחה שהוא מקום טוב יותר, אני מקווה שתנוח על משכבך בשלום, בשלווה וברוגע אינסופי, מלאך בין מלאכים.

אין לי נחמה בכלום אך הדבר היחיד שאולי מצליח לנחם אותי זו הידיעה שלמרות הכל בחיים לא הייתי מוותרת על ההזדמנות להכיר אותך ולהיות איתך, כי להכיר אותך זו זכות ואני זכיתי בה!

אתה יחיד ומיוחד, אתה שלי לכל חיי…

שלך תמיד,
מורן.