אוגוסט, 2009
מכתבה של כרמל אלבוחר
20 באוג'
מכתב שכתבה כרמל אלבוחר בערב ההנצחה לאיתי, 20.8.09:
אם לא הייתי טסה בזמן שטסתי למקסיקו,
אם הייתי מתכננת מסלול אחר,
אם הייתי נשארת במקום אחר שעה יותר משנשארתי,
אם הייתי מכירה קבוצה אחרת לטייל איתה,
אם הייתי מפספספת אוטובוס אחד ועולה על אחר,
בהפרש של 10 דקות בדיוק,
אם, המשך קריאה >
מכתבה של הלנה עובד
20 באוג'
מכתב שכתבה הלנה עובד בערב ההנצחה לאיתי, 20.8.09:
לאיתי ילד מקסים ומיוחד!
אוהבת אותך עד עמקי נשמתי,
ומתגעגעת אליך מאוד. המשך קריאה >
מכתבו של נדב זילכה
20 באוג'
מכתב שכתב נדב זילכה בערב ההנצחה לאיתי, 20.8.09:
איתי,
הכרנו בתיכון ועברנו הרבה חוויות ביחד, היית בן אדם מדהים וחבר טוב.
בשנתיים האחרונות לא דיברנו אבל תמיד היית אצלי במחשבות.
דרך החיים שלך גרמה לי לחשוב על איך אני חי את חיי, ערב ההנצחה היה מדהים, עמוק ומרגש, היה ארגון מדהים אבל מה שעשה אותי חזק זה אתה, איך שחיית ומה שעברת. המשך קריאה >
מכתבו של ירון אברמוביץ
20 באוג'
מכתב שכתב ירון אברמוביץ בערב ההנצחה לאיתי, 20.8.09:
אח שלי!
תמיד אמרנו אחד לשני "איך זה שאנחנו לא מתראים יותר".
אנחנו כל כך דומים באופי, הייתה לנו אותה מחשבה כל הזמן.
אפילו ההודעה האחרונה שלי לך בפייסבוק הייתה "זה לא סוד שאנחנו חושבים אותו דבר". המשך קריאה >
מכתבו של רז אוצקר
20 באוג'
מכתב שכתב רז אוצקר בערב ההנצחה לאיתי, 20.8.09:
איתי איתי,
אחחח, איזה ימים היו לנו יחד,
ניסיונות של סטארט-אפים, רעיונות, מסיבות, ריקודים צמודים במוזיקה שחורה.
כל פעם היית מתקשר אליי עם איזה רעיון גאוני לפתח ואני חשבתי שאני חייב לזרום איתך כי בטוח נצליח, אבל כל פעם היה משהו שהפיל את אותו רעיון.
ואז היית מתקשר שוב עם משהו חדש, שוב ושוב. המשך קריאה >
מכתבם של עפרי נץ, ציונה כהן ודור בליזובסקי
20 באוג'
מכתב שכתבו עפרי נץ, ציונה כהן ודור בליזובסקי בערב ההנצחה לאיתי, 20.8.09:
איתי / הצלמן שלנו,
התאהבנו בך עוד לפני שראינו אותך
כבר מהסיפורים של רועי נכבשנו בקסמך
וברגע שנפגשנו חלום הפך למציאות. המשך קריאה >
מכתבה של סוזי עוזיאל
20 באוג'
מכתב שכתבה סוזי עוזיאל בערב ההנצחה לאיתי, 20.8.09:
"שתשאר צעיר לנצח"…
היית הבן אדם שהכי אהב את החיים והם אהבו אותך חזרה. המשך קריאה >
מכתבה של נעה פלסנר
20 באוג'
מכתב שכתבה נעה פלסנר בערב ההנצחה לאיתי, 20.8.09:
איתי אהובי, סלבדור שלי,
זה ללא ספק אחד מהרגעים המוזרים וההזויים בחיי…
להגיע לארוע לזכרך… וואו, לא חשבתי שאי פעם אגיד את צירוף המילים המוזר הזה. החלטתי לכתוב עכשיו, לפני שהכל מתחיל, לפני שהדמעות יחזרו להציף ולערפל לי את העיניים והמחשבות. המשך קריאה >